הראיון מתקיים בביתה של גינה במעיין ברוך. גינה גלי, במקור גינה אבן זוהר, נולדה בתל אביב בשנת 1932. הוריה של גינה היו חלוצים. סבה וסבתה עלו ארצה בעליה השנייה, אך בשלב מסוים התורכים גרשו את משפחתה למצרים שם היו עד תום מלחמת העולם הראשונה, ואז חזרו ארצה. אביה של גינה היה בתנועת החלוץ בפולין ועלה ארצה בשנת 1922.  הוא היה פעיל מאד ב"הגנה", בין השאר כמפקד הקשר, בעיקר בתחום מפקדות הקשר שהוקמו בקיבוצים כשהמפקדה הראשית הייתה בקבוץ גבת.

את תקופת הילדות והנערות עברה בתל אביב, למדה בבית הספר היסודי "לדוגמא", ובשלב מתקדם בגימנסיה הרצליה. היתה חברה בתנועת הנוער ובתום לימודיה התגייסה לנח"ל במסגרת גרעין בן 70 צעירים וצעירות שהגיעו להשלים את קבוץ מעיין ברוך. הגרעין שלה היה המחזור השני של הנח"ל (שכבר אז הבסיס שלו היה מחנה 80 בפרדס חנה).

במעיין ברוך פגשה את יענקלה גלי בעלה לעתיד ונישאה לו בשנת 1952. כל תקופת חייה מאז שעברה לגור במעיין ברוך, לא עזבה למעט שתי שליחויות בארצות הברית אחת מטעם התנועה ואחת כלכלית, בו בזמן שרוב חברי הגרעין איתו הגיע עזבו מסיבות כאלו ואחרות.  גינה ויענקלה בנו במעיין ברוך בית חם, ולעולם לא הצטערו על הבחירה בקיבוץ הצפוני כביתם.

גינה עבדה במספר מקומות בקבוץ ובשלב מסוים החליטה לצאת ללימודי הוראה באורנים ,וזכתה לתמיכה מלאה באסיפת הקבוץ.  היא לימדה בבית הספר בקיבוץ, ובהמשך בתיכון האזורי עמק החולה במשך קרוב ל-30 שנה. כמו כן בשלב מאוחר יותר השלימה את התואר הראשון והשני באוניברסיטה.

את המלחמות עברה בקבוץ ככל אישה בעורף, לא זכורות לה פעילויות מיוחדות וכך היה בכל המלחמות. את מלחמת השחרור היא זוכרת כמלחמה הקשה והכואבת ביותר בעיקר בהיותה נערה בתל אביב. יחד עם זאת, ברור שלא נעשתה השוואה בין המלחמות שכולן היו נוראיות וגבו מחיר מאד כבד.

בשלב מסוים יצאה לעבוד ב"יד טבנקין" במחקר סיפורי המקום של התנועה הקיבוצית, ובהמשך ראיינה מאות חברי קיבוץ ופרסמה שני ספרים בנושא.  חלק מהראיונות רוכזו באתר אינטרנט "סיפורי קיבוצים- האתר של גינה גלי".

משם הגיעה יותר מאוחר להקים את ארכיון המועצה האזורית הגליל העליון, שם עבדה וריכזה את הארכיון 13 שנים עד שחזרה הביתה.

בעלה במשך כמעט 70 שנה, יענקלה, נפטר לפני קצת יותר משנה. יש לה שתי בנות, 5 נכדים ו 8 נינים.

צילום וראיון יונתן פורת עריכה והנגשה יעקב חורין